יש הטוענים כי האהבה חשובה מכל מה שיעסוק בו האדם,
בנוסף הם טוענים,
שכאשר הבורא ברא את נשמות בני האדם
הוא חלקן לשניים ונתן חצי בזכרים וחצי בנקבות,
ומפני כך כאשר הנפש מוצאת את מחציתה,
חושקת בה.
והאנשים האלה הם פתאים בל יבינו!
הרי הסברנו כבר כי נפש כל אדם נבראת עם שלמות צורתו
והוזהרנו כבר בתורה:
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם
אשר אתם זונים אחריהם".
ואלה הולכים אחר הלב,
עד שישתלט עליהם לבם וימשול בהם,
ויזניחו אכילתם ושתייתם ויתר צרכיהם
ויהיו כבולים בשכלם,
עד שלא ישימו לב לשום דבר אחר זולת האהבה.
רבי סעדיה גאון, אמונות ודעות, מאמר עשירי.
