מקלעות שערותיה מוצצו כזהב,
מעיניה נשקף טוהר של שמי-צהרים בימי הספירה;
וכשהטתה את ראשה ונראָה צוארה הארוך
רשמה כמו אילת צביה בת-שנה
המתמלאה תמהון בחדוַת היער.
היא מצאה פעם נחש זוחל על האדמה,
הרימה אותו ותעש ממנו ענק לגרגרותיה,
ולא היה פחד בלבה.
כי ראה אותה איש זר עובר ושב,
היה תוהה עומד ומביט בה
ויהי כנדהם בנפשו
מתוך הסיפור: 'בעמק' , מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
