וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם,

עָפָר מִן-הָאֲדָמָה,

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;

וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה…

וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם;

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:

מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.

וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:

כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת.

וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ;

אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ.

וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה,

כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם,

וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ;

וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ.

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת,

לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה;

וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן;

וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.

וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה;

וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.

וַיֹּאמֶר הָאָדָם,

זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי;

לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.

עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ;

וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ;

וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ.

בראשית ב, ז-כה